סמכות רשם הוצל"פ ליתן צווים למשטרת ישראל לחשיפת דוחו"ת תנועה אודות החייב

1.       לפני בקשת הזוכה במסגרתה עותרת היא, כי אורה בצו למשטרת ישראל להעביר לידיה פירוט עבירות תנועה שבוצעו על ידי החייב בין השנים 2009-2011, לרבות העתק דוחו"ת התנועה.

2.       הזוכה מנהלת נגד החייב שני תיקי הוצאה לפועל כאשר סכומם עומד נכון ליום הגשת הבקשה ע"ס 127,000 ש"ח.

3.       לטענת הזוכה היא מצאה וגילתה, כי אין רכב רשום על שם החייב וזאת "בנסיבות שבהן צפוי כי אדם בגילו ובמעמדו יעשה שימוש ברכב".

4.       הזוכה סבורה, כי באם יונחו לפניה דוחו"ת התנועה, תוכל היא לאתר רכב בו עושה החייב מנהג בעלים וכך תוכל היא להגיש בקשות מתאימות לצורך עיקול הרכב הנ"ל וכפועל יוצא מכך להיפרע מן החייב.

5.       כתמך משפטי לבקשתה, טוענת הזוכה, כי באיזון שבין זכותה הקניינית להיפרע מן החייב לעומת זכותו לפרטיות, יש ליתן עדיפות לשמירה על הקניין, חרף הפגיעה האפשרית בפרטיות החייב, שכן חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, בנוסחו דהיום (להלן: " החוק"), אכן מאפשר פגיעה כזו בהתאם לסעיף 7 ב. אף בהעדר כתב ויתור על סודיות מצד החייב.

6.       כתמך נוסף לבקשתה, טוענת הזוכה, כי מספר רשמי הוצאה לפועל נוהגים ליתן את הצו המבוקש כבדרך שגרה.

7.       נוכח האמור והנטען בבקשה, לא מצאתי לנכון להעבירה לתגובת החייב.

8.       דין הבקשה להידחות.

9.      ראש וראשונה אדגיש: נדרשת הוצאה לפועל יעילה אפקטיבית ומהירה וזאת על מנת להגן על זכות הזוכה להיפרע מן החייב ובדרך זו לממש את קניינו. לצורך מימוש זכות זו הוכנסו בגדר תיקון מספר 29 לחוק ההוצאה לפועל משנת 2008, דרכים נוספות שנועדו לשפר את אופן גביית החוב מן החייב בדרך של הטלת הגבלות (סעיף 66 לחוק) וכן בדרך משופרת של מסירת מידע אודות החייב, על מנת ליתן לזוכה כלים לאתר את רכוש החייב ולהביא לפירעון החוב.

המלומד דוד בר-אופיר כותב במאמרו "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ודיני ההוצאה לפועל" המשפט ג 71 (תשנ"ז):

" אחת מדרכי המימוש של האינטרס הלגיטימי של הזוכה לקטוף את פירות פסק הדין שניתן לטובתו היא חשיפת מידע על נכסי החייב, וחשיפה זו - שנועדה לתכלית ראויה של קיום פסק דין וגביית חוב פסוק - גוברת על זכותו של החייב לפרטיות".

10.   מאידך גיסא, הואיל ומסירת מידע אודות החייב מעצם הגדרתה, כרוכה במידה מסוימת של פגיעה בפרטיותו יש לבצעה באופן מידתי, לפיכך, מצא לנכון המחוקק, לקבוע ולתחם את סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על חשיפת המידע בנוגע לחייב, וזאת באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 7 ב לחוק, כאשר בסעיף 7 ב. (א) לחוק נקבע כדלקמן:

"רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע."

11.   בענייננו, אין הזוכה טוענת, כי החייב מסר כתב ויתור על סודיות, יחד עם זאת, גם בהעדרו של כתב ויתור זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן צווים לחשיפת מידע כאמור בסעיף 7 ב (א) (2) לחוק.

12.   יצוין, כי המקורות מהם רשאים הזוכים לקבל את המידע מפורטים במסגרת התוספת השנייה לחוק. בתוספת מפורטים מספר (רב) של גורמים מהם ניתן לקבל מידע  - טור א' וכן את סוג המידע - טור ב'.

13.   נחזה, כי אף לדידה של הזוכה, הגורם ממנו מבקשת היא מידע - אגף התנועה במשטרת ישראל אינו נמנה על רשימת הגורמים שבטור א' או אף במסגרת סוגי המידע הנכללים במסגרת טור ב'.

14.   הווה אומר - הזוכה עותרת להרחבת חשיפת המידע אודות החייב, זאת בהעדר כתב ויתור על סודיות, בהעדר הסכמת החייב ובהעדר הסמכה מפורשת בחוק.

15.   בבר"ע (ת"א) 2059/06, יוספסברג נ' דיבולד בע"מ, (פורסם במאגרים המשפטיים), קבעה כבוד השופטת י' שטופמן בעניין פרשנות סעיף 7 ב. לחוק (אמנם בנוסחו הקודם טרם תיקון 29 לחוק), כדלקמן:

"סעיף זה מסדיר מפורשות את האיזון הראוי, לדעת המחוקק, בין השאיפה ליתן בידי הזוכה כלים לגביית חובו של חייב, לבין השאיפה להגן על פרטיותו של החייב; ובענייננו, על סודותיהם המסחריים של החייבת והמערער.